במשך תקופה ארוכה ליקט יריב זרביב חפצים עזובים ברחובות תל אביב. את החפצים שאסף הוא שימר ושיפץ, והפיח חיים חדשים בכול חפץ וחפץ.
יריב זרביב הוא סופר, משורר, יוצר מוסיקה ואמן בלתי תלוי. לפני כשנה הוא שכר סטודיו לעבודה והחל בבניית קולקציה של רהיטים, חפצי קפסולה כמו גופי תאורה ומייצבים אמנותיים.
זרביב מספר כי חומרי הגלם מהם יצר את החפצים הגיעו משני מקורות עיקריים, פסנתר גרמני ישן שיצא מכלל שימוש וחלונות בניין באוהאוס מדהימים שננטשו בחממה.
הפסנתר פורק מכל חלקיו החיצוניים והפנימיים שמוחזרו לרהיטים שימושיים ומייצבים אמנותיים. כך גם חלונות הבאוהאוס, שעברו ליטוש וצביעה מחדש, ומוחזרו לרהיטים ייחודיים.
עבודותיו נוהג יריב לשזור מילים ושירים פרי האסוציאציות שלו, בדומה לחצר אחורית, בה מתרחשים קסמים ממגנטים וחשיבה אחרת. הוא משחק בין הישן לחדש ומייצר אמנות משני קצוות. אלה מעלים שיח מסוג אחר.