זמן שולחן!

כל יום שעובר מוסיף לנו הישראלים עוד קצת צבע ללחיים: מסתמן שמבצע החיסונים עושה את שלו, מספר המאומתים ליום ומקדם ההדבקה יורדים ואפילו בכירי משרד הבריאות מדברים בזהירות על כך שפסח השנה יהיה שמח ומשפחתי מקודמו. בעלי הבתים בישראל לא נשארים אדישים ולצד פנטזיות על תפריטים מורכבים וסידורי הושבה, הם דואגים כבר מעכשיו שלכל הסועדים יהיה הכי נוח שרק אפשר. בשורה התחתונה מנתוני החנויות ורשתות עיצוב הבית עולה כי יותר מאי פעם זוהי שעתם היפה של פינות האוכל ופינות הישיבה.  

לדברי אורלי גוהר בן-הרוש, מעצבת הבית של אליתה ליוינג, “עבורנו הישראלים פינת האוכל הביתית מהווה עוגן סימבולי וגשמי ומשמשת כמקום מפלט מהשגרה האינטנסיבית. היא מאפשרת לנו להירגע ולאגד בני משפחה וחברים בחגים ובאירועים מיוחדים, בטח ובטח אחרי השנה האחרונה. בעשורים האחרונים מטראז’ הדירות הלך והצטמצם ופינות האוכל הפורמליות פינו את מקומן לשולחנות אוכל קטנים שממוקמים בציר אקראי שבין הפרוזדור למטבח. בבתים מסוימים ויתרו עליהן בכלל והאי במטבח שימש כחלופה. השנה החולפת החזירה את פינות האוכל למרכז העניינים והבשורות הטובות הן שיש מענה איכותי גם עבור דירות וחללים מאתגרים יחסים, זאת הודות למנגנונים מתוחכמים שמאפשרים להן להיפתח לגדלים מרשימים עבור כמות מכובדת של סועדים. יותר מכך, יש גם דגמים שביום יום בכלל לא משמשים כשולחנות אוכל אלא כרהיט כניסה מינימליסטי או כמכתבה. מוטמעים בתוכם פלטות נוספות ורק בעת הצורך פותחים אותם בקלות ובמהירות לשולחן באורך של 2 ואפילו 3 מטרים סביבו אפשר להושיב 12 סועדים. היופי בדגמים האלה שהם נתפסים כפריט עיצובי לכל דבר וניתן להשיג אותם במגוון עשיר של חומרים וגימורים כמו פורניר עץ טבעי, SUPER CERAMIC ו-SUPER MARBLE שהם חומרים עמידים שמדמים באופן מושלם את חומרים טבעיים ומחצבים כמו שיש למשל וכיוב’. נכון יהיה לומר שמחירי השולחנות הללו גבוהים מאלה הסטנדרטים אבל בעלי הדירות והבתים מקבלים כאן פתרון מוצלח לסוגיית המקום. מרבית הדגמים הללו מתחילים בסביבות ה-12,000 ₪ והמחיר מטפס בהתאם לחומר”.

 

באדיבות אליתה לויינג

 כשמסתכלים על ההיצע בשוק ניכר ששולחנות וכיסאות האוכל עברו מטמורפוזה של ממש- מפריטים גנריים ומגושמים לווריאציות מתוחכמות וצבעוניות מחומרים פורצי דרך שמופקים בטכנולוגיות מתקדמות כמו הזרקת פלסטיק, שולחנות המופקים במדפסות תלת ממד וטכניקות שמאפשרות ליצור פינות אוכל מקומרות, מעוקלות, חדות וישרות ופיסוליות. בתוך כך רמות הנוחות והפרקטיקה עולות ואפילו משתדרגות. ניכר כי גם היצרנים מבינים שהמטרה היא לשבת בנינוחות ולהנות.


סטודיו יפרח בן צבי. צלם: שי אפגין


מעצב הרהיטים יפרח בן צבי מסכים על האמירה שפרקטיקה היא שם המשחק ושהשאיפה היא לייצר פריטים שישתמרו וישרתו אותנו לאורך זמן: “בבואנו למקם את פינת האוכל צריך לחשוב על שני מצבים: כמה סועדים סביב השולחן בשגרה וכמה פחות או יותר כשאנחנו מארחים. בתוך כך צריך לשאול את עצמנו האם אנחנו משתמשים בשולחן על בסיס יום-יומי טו שאת רוב הארוחות אנחנו אוכלים באי במטבח. בתוך כך חשוב לא להתפתות ולרכוש שולחן גדול מידי שיפגום לנו במעברים או לחילופין שיהיה קשה לקום ממנו כי הוא קרוב מידי לקיר. פינות אוכל ופינות ישיבה לא אמורים להיות מוצרים שמוחלפים אחת לתקופה קצרה לכן מומלץ מאוד כשרוכשים אותם להימנע מאופנות וגחמות. מראה הפינה הוא נגזרת של אפוי החלל אבל מומלץ להיצמד לעיצובים קלאסיים וגיאומטריים ששומרים על מבנה יציב ועל נוחות מרבית. במידה ומחליטים לרכוש כיסאות מרופדים חשוב לבחון את טיב הריפוד ומידת העמידות שלו. האם הוא כביס ומה יקרה במידה וישפך עליו יין במקרה”.  

סטודיו יפרח בן צבי. צלם: שי אפגין

ומפינת האוכל, לסלון גם שם מסתמנים שינויים. לאחר הרבה שנים בהם הם עמדו יחסית מיותמים חזרו הסלונים להוות ציר חשוב ומרכזי בהתנהלות המשפחתית ויש להם כיום בבתים רבים תפקיד כפול של חלל אירוח פורמלי וכן פינת משפחה. ככאלה תפיסת התכנון שלהם משתנה ואת פינות הישיבה הקונבנציונליות מחליפות אלטרנטיביות כמו הדומים, ספסלים, נדנדות ומרבצים שהופכים את הסלון לדינמי וקליל. “במהלך השנה החולפת ראינו איזשהו שינוי באופן בו הישראלים מאפיינים את הצרכים של הסלון שלהם והדרישה היא היום למשהו שהוא מעבר למערכת ישיבה, שולחן קפה וזהו. השאיפה כיום היא ליצור סלונים יותר מודולריים וארגונומיים שיש בהם שיטחי אחסון ושמשלבים אלמנטים שהם יותר fashion כמו תיקים שמיועדים לאחסון עיתונים ומוסיפים שיק. כל הפריטים האלה מגיעים מן הסתם עם תג מחיר שמשתנה בהתאם לטיב המוצרים והוא מתחיל לרוב בעשרות אלפי שקלים. מה שכן, נראה שיותר ויותר ישראלים בוחרים להשקיע במוצרים איכותיים, אני מאמינה שזה שילוב בין העובדה שהסלון מהווה פונקציה בעלת חשיבות לבין העובדה שאת הסכומים שהם חסכו בשנה החולפת הם מתעלים לטובת הבתים”.